אורוגניקולוגיה הוא אחד מארבעת התחומים המרכזיים ברפואת נשים העוסק באבחון וטיפול במצבים רפואיים הקשורים לאיברי האגן ודרכי השתן, ייעוצים בתחום גיל המעבר ועוד. מדובר בשדה מקצועי חדש יחסית, אשר החל להתפתח לפני כ-25 שנים וכיום כולל מגוון רחב של פתרונות טיפוליים שמרניים וניתוחיים לבעיות שונות הכוללות: דליפת שתן/צואה, בעיות בריקון השתן, צניחת איברי האגן, כאבים באזור הפות/נרתיק, בעיות תפקודיות לאחר לידות , דלקות שתן חוזרות , יובש נרתיקי, הפרעות בתפקוד המיני ועוד.
ד"ר ג'וניה עאמר אלשיק בעלת תת-התמחות באורוגינקולוגיה וכירורגיה שיקומית של רצפת האגן.
ד"ר עאמר אלשיק מנהלת את היחידה האורוגניקולוגית בבית החולים המשפחה הקדושה בנצרת, ורופאה בכירה ביחידה האורוגניקולוגית בית חולים הלל יפה. במרפאתה הפרטית ד"ר עאמר אלשיק עוסקת רבות באבחון וטיפול במגוון רחב של בעיות בתחום האורוגניקולוגיה, ומציעה מגוון רחב של חלופות טיפול מתקדמות, כגון טיפולים תרופתיים, טיפולי לייזר ואף טיפולים ניתוחיים.
הפרעות במתן שתן נפוצות מאוד בקרב נשים ושכיחותן עולה עם הגיל: כ-20-25% מהנשים מעל גיל 18 יסבלו מבעיות אלו, כאשר בקרב נשים בגיל המעבר שכיחות התופעה עומדת על 50%. קיימים שלושה סוגים עיקריים של דליפת שתן :
1.דליפת שתן במאמץ stress urinary incontinance : הסוג השכיח ביותר של דליפת שתן במאמץ ,ממנו סובלות כ-90% מהנשים עם דליפת שתן, בעיקר צעירות. דליפת שתן במאמץ מתארת דליפת שתן בכל מצב עלייה לחץ תוך בטני : שיעול, עיטוש, צחוק, הרמת משקלים כבדים , מאמץ פיזי.
2.דליפת שתן מדחף urge urinary incontinance: מצב הנקרא גם שלפוחית שתן רגיזה שבו יש דליפת שתן בגלל חוסר יכולת להתאפק, עם תחושת דחיפות במתן שתן. דליפת שתן מדחף יכולה להתרחש עם או ללא תדירות גבוהה של מתן שתן , עם או ללא צורך במתן שתן בלילה. סוג זה של דליפת שתן שכיל מאוד בגיל המבודר ובנוכחות מחלות רקע, כגון סכרת, יתר לחץ דם, השמנה ועוד.
3.דליפת שתן מעורבת mixed urinary incontinance : מצב שבו יש לאישה תלונות מעורבות של דליפת שתן במאמץ ודליפת שתן מדחף.
השלב הראשון בטיפול בדליפת שתן מכל הסוגים הוא טיפול שמרני באמצעות פיזיותרפיה לחיזוק של רצפת האגן ושינוי אורח חיים וטיפול בגורם אם קיים (כגון איזון מחלות רקע או ירידה במשקל). טיפול זה יסייע בעצירת התקדמות הבעיה בשלבים התחלתיים והוא משמש גם כאמצעי מניעתי.
הטיפול הרפואי ההתערבותי תלוי בסוג דליפת שתן:
דליפת שתן מדחף: הטיפול ההתערבותי כולל מגוון של חלופות תרופתיות או התערבויות הכוללות: הזרקת בוטוקס לכיס השתן, קוצב לחוט שדרה.
דליפת שתן במאמץ: הטיפול ההתערבותי כולל טיפול כירורגי זעיר פולשני בגישה וגינאלית ע״י סרט שמונח מתחת לשופכה עם אחוזי הצלחה של כ- 90%.
רצפת האגן מורכבת משרירים ורקמות חיבור המהווים עוגן לאיברי האגן בנשים: שלפוחית השתן, המעי הגס ומערכת הרבייה. רצפת האגן גורמת לכך שאיברים אלו יעוגנו במיקום אנטומי תקין והיא מספקת גמישות המסייעת לתפקוד כלל האיברים המצויים בה.
צניחה של איברי האגן מתרחשת כאשר רקמות אלו נחלשות מסיבות שונות, כגון לידות, עליה במשקל ותהליך ההזדקנות הטבעי. כתוצאה מכך, אחד או יותר מאיברי האגן צונח מטה ממקומו התקין ובולט מעבר לנרתיק. צניחת איברי האגן מסווגת בדרגות חומרה שונות והתסמינים משתנים בהתאם לסוג האיבר הצונח.
המצבים השכיחים הם:
– צניחת רחם
– צניחה של שלפוחית השתן (ציסטוצלה)
– צניחת חלחולת (רקטוצלה)
– צניחת מעי דק (אנטרוצלה)
האישה תתלונן על: תחושת בלט נרתיקי, אי נוחות נרתיקית, קושי בריקון שתן ולפעמים אצירת שתן, דחיפות ותכיפות במתן שתן, קושי בקיום יחסי מין ועוד.
הטיפול מותאם לדרגת וסוג הצניחה, תלונות האישה, גיל האישה, אורח חייה, הרצון בהריונות נוספים ורצונה ועוד.
במקרים קלים, ניתן לטפל באמצעות פיזיותרפיה ייעודית לחיזוק הרקמות באזור, זאת כדי למנוע החמרה במצב ואף להוביל לשיפור התסמינים שהתפתחו.
במקרים יותר מתקדמים ניתן יישקלו החלופות הבאות:
1) טיפול שמרני: התקן תוך נרתיקי הנקרא פסרי (vaginal pessary) נועד כדי להחזיק את איבר האגן הצונח במיקום אנטומי תקין. תהליך החדרתו דומה להחדרה של התקן תוך נרתיקי למניעת הריון (דיאפרגמה).
2) טיפול כירורגי: מטרת הטיפול היא לשקם את האנטומיה של אזור האגן ולהחזיר את האיבר הצנוח למיקומו התקין. ברוב המקרים ניתן לבצע את בגישה נרתיקית – ללא חתכים חיצוניים כלל. גישה ניתוחית זו נחשבת לבטוחה מאוד ומלווה בהחלמה מהירה ובשיעור סיבוכים נמוך. גישה נוספת לתיקון צניחת איברי אגן הנה גישה בטנית: לפרוסקופית, רובוטית או פתוחה. בגישה בטנית נהוג להחדיר רשת במהלך הניתוח. הרשת עשויה מחומרים ייחודיים ומטרתה היא להפחית את הסיכון לצניחה חוזרת.
ללא כל תלות בסוג הניתוח המתבצע, הליכים אלה נחשבים לבטוחים מאוד ומאופיינים באחוזי הצלחה גבוהים ושיעור נמוך של סיבוכים.